מרפסות רבות מתהדרות באדניות בהן גדלים עשבי תיבול. בבתים פרטיים ניתן לראות את גינות הירק הקטנות של עשבי התיבול. הקמת גינה המיועדת לעשבי תיבול פשוטה יחסית. בחירת עשבי התיבול נעשית בהתאם לדרישת תושבי הבית ולהעדפתם (טעם, ריח, סגולות ריפוי ושימוש). כל הטיפים וכל העצות, במאמר הבא.
חשוב להגדיר את אזור הגדילה, בין אם מדובר במרפסת ובין אם מדובר בפיסת אדמה בגינה הגדולה. חשוב להתאים לכל צמח את התנאים המתאימים לו באשר לכמות האור הנדרשת (שמש ישירה, אור וצל). אם מדובר במרפסת, יש לדאוג שלכל אדנית יהיו חורי ניקוז. חובה להתאים את סוג הקרקע לצמחים העתידים לגדול. הקרקע היא הבסיס ולכן מומלץ לוודא כי מדובר בקרקע איכותית. אם האדמה דלה, ניתן להוסיף מדשנים. מכיוון שמדובר בעשבים למאכל אדם,מומלצים דשנים אורגניים.
הקמת גינה של עשבי תיבול דורשת תכנון מוגדר מראש על פי עונות. לדוגמה: בזיליקום, לואיזה, אורגנו, מרווה, טרגון וטימין נשתלים בעונת הקיץ, לעומת שמיר, כוסברה, אורוגולה, בצל ירוק, פטרוזיליה, גרגר הנחלים ועירית הנשתלים בתקופת הסתיו. אין מדובר בעניין מסובך אלא בתכנון ראשוני נכון. כאמור, חשוב לדעת מתי לשתול כל צמח, ההנחיה פשוטה וברורה, ויש להתאים את הצמח לתנאים הקיימים או ליצור את התנאים הנדרשים לכל סוג צמח. לדוגמה: הבזיליקום גדל תחת אור ישיר וקמל בקור, המליסה מעדיפה הצללה והשקיה תכופה, הטרגון גם הוא רגיש לקור.
ככל שכמות הצמחייה גדלה, כך התכנון נעשה מורכב יותר מכיוון שכל צמח זקוק לתנאים מעט שונים. לכן טימין שאוהב שמש ישירה, יכול לצמוח בסמוך לכוסברה, אם כי חשוב מאוד לקחת בחשבון אלמנטים נוספים כגון השתרשות באדמה והתפרסות על פני השטח. מומלץ להפריד בין צמחי תבלין חזקים ודומיננטיים לבין אחרים העלולים להיפגע בשל כך, לדוגמה: להקצות מקום לנענע, למרווה ולמליסה העלולים לגזול מקום של צמחים אחרים.
יש לקחת בחשבון גם את כמות ההשקיה הנדרשת לכל צמח, ולבצע את השתילה גם בהתאם לכך. כדי לוודא שהצמח לא קיבל יותר מדי מים ניתן להחדיר,לפני ההשקיה, שיפוד עשוי עץ לאדמה בסמוך לצמח: אם הוא יוצא חלק, סימן שיש להשקות את הצמח במים רבים, אם הוא יוצא מלוכלך באדמה, סימן שהיא רוויה די והותר. לאחר הקמת גינה של עשבי תיבול ופריחתה חשוב לזכור לגזום את צמחי התבלין נכון. מומלץ שלא לגזום יותר משליש צמח על מנת לאפשר לו להמשיך ולגדול.
דני אלון
